פטור-יאזיס

"טיפול נכון יכול להקל על החרדה"

חולי פסוריאזיס רבים סובלים מלחץ נפשי, מתח ואפילו דיכאון. ד"ר אסף כספי, פסיכיאטר בכיר במרכז הרפואי שיבא, מספק כמה עצות מועילות לשיפור המצב

"לכל מחלה כרונית יש השפעה כלשהי על מצבו הנפשי של החולה", מסביר ד"ר אסף כספי, פסיכיאטר בכיר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "כפסיכיאטר, נתקלתי במגוון רחב של מחלות עור בעלות אספקט נפשי המשפיע עליהן או נגרם כתוצאה מהן".
ידוע שבקרב חולי פסוריאזיס קיימת תופעת דיכאון. במחקר שנערך בקרב 265 חולי פסוריאזיס, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור בארצות-הברית, 32% סבלו גם מדיכאון. כאשר מדובר בפסוריאזיס, חלק מהחולים סובלים מתופעות כדוגמת מתח, דיכאון או חרדה. "חרדה חברתית או דיכאון לעיתים נובעים מהסטיגמה הקשורה בקיומה של מחלת הפסוריאזיס", אומר ד"ר כספי. "לחץ יכול לגרות, להנציח ולהחמיר את הפסוריאזיס. הביטוי השכיח ביותר של לחץ נפשי הוא גופני. רשימת הסימפטומים הגופניים שיכולים לשקף מתח נפשי היא מאוד ארוכה. הנפוצים ביותר הם כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, שינויים ביציאות, כאבים בחזה ודפיקות לב".
העור שלנו מבטא מצוקה נפשית. הסימפטום הנפוץ ביותר, לדברי ד"ר כספי, הוא גרד או פריחה. "הרבה פעמים מה שאנחנו רואים זו התפרצות של מחלות עור או החמרה שלהן על רקע דחק נפשי. פסוריאזיס היא דוגמה קלאסית לכך. ההופעה שלה בפעם הראשונה  עלולה להיות על רקע נפשי וגם ההחמרות שלה עשויות לנבוע מעלייה במתח הנפשי. כשחווים את הביטוי הפיזיולוגי, המתח מתגבר באופן שמגביר את הביטוי הפיזיולוגי וכך נוצר מעין מעגל קסמים".
ואולם טיפול נכון יכול להקל משמעותית על הדיכאון והחרדה. ד"ר כספי מספק כמה עצות מועילות לדברים שניתן לעשות.

שיחות עם פסיכולוג או פסיכיאטר: הנטייה היא להתמקד בגישה הטיפולית הקוגניטיבית-התנהגותית, שנועדה לצייד את המטופל בכלים לזיהוי והפגת מתח. "יש אימוץ של כלים מתוך תורות המזרח הרחוק, תוך התאמה שלהם ושילובם בגישות טיפוליות כמו קשיבות (מיינדפולנס). בשיטה זו מנסים להשיג יותר עירנות לתחושות גופניות ורגשות".


"הסתכלו על רשימת המטלות היומיות שלכם ובדקו מה ניתן לבטל, לשנות או לדחות. אם, לדוגמה, אירוח מעורר בכם לחצים וחרדות, אתם יכולים רק להתארח"


ביו פידבק: כלי טיפולי שמספק למטופל מידע על תגובותיו הגופניות, על מנת לעזור לו לווסת טוב יותר את תגובותיו ותחושותיו. הטיפול מבוסס על שימוש בתוכנות מחשב וחיישנים שמודדים שינויים במדדים גופניים שונים כגון דופק, הזעה וטמפרטורת גוף. התגובות של המטופל מוצגות על מסך המחשב, ובדרך זו הוא לומד ליישם טכניקות שונות שמשפיעות על מדדים אלו. כך, בהדרגה, מתחיל המטופל לווסת את תגובותיו ולקבל בחזרה את השליטה על מה שנעשה בגופו.

הפחתת מקורות הדחק: למרות שיש מצבים בחיינו שקשה להימנע מהם, כמו לחץ בתקופת מבחנים באוניברסיטה למשל, ישנם מצבים שניתן לשלוט בהם ולהפחית את רמת הלחץ הכרוכה בהם. הסתכלו על רשימת המטלות היומיות שלכם ובדקו מה ניתן לבטל, לשנות או לדחות. אם, לדוגמה, אירוח מעורר בכם לחצים וחרדות, אתם יכולים רק להתארח. נסו להזמין את עצמכם להתארח, ותגלו שזה הרבה פחות מלחיץ מלהכניס אורחים למעונכם.

בקיאות: ידע הוא כוח. זו לא סתם קלישאה. ככל שתתעמקו יותר במקורות המידע על הפסוריאזיס, כך תדעו למה לצפות כאשר הנגע מחמיר. כך תדעו למה לצפות בשלב הבא ולאיזו עזרה רפואית תזדקקו. אם לא תופתעו, סביר להניח שרמת המתח וחוסר הוודאות תפחת.


"ידע הוא כוח. זו לא סתם קלישאה. ככל שתתעמקו יותר במקורות המידע על הפסוריאזיס, כך תדעו למה לצפות כאשר הנגע מחמיר. אם לא תופתעו, סביר להניח שרמת המתח וחוסר הוודאות תפחת"



פעילות גופנית:
לכשעצמה מפחיתה מתח ומשפרת את מצב הרוח. המטופל מעביר לעצמו מסר לגבי התקינות של מערכות הגוף והיכולת להפריד תודעתית בין תגובה פיזיולוגית רגילה ואף רצויה לבין מתח.

למדו להגיד כן: זאת לא בושה לבקש עזרה. פעמים רבות אנחנו מסרבים ליד שמושטת אלינו, מתוך מבוכה. אם נלמד להיעזר בזולת נוכל להפחית את רמת המתח שכרוכה בביצוע מטלות שמכניסות אותנו ללחץ.

שינה: אמנם אין מחקרים על הקשר בין שינה לפסוריאזיס, אבל בהחלט ישנם מחקרים על הקשר בין חוסר שינה להחמרת תחושת הדחק. השתדלו ללכת לישון בשעה קבועה ולהשכים בשעה קבועה. דאגו לכך שחדר השינה שלכם יהיה מאוורר וחשוך.

לכתבות נוספות