הפסוריאזיס שלי

כך מטפלים בפסוריאזיס במקומות קשים לגישה ולטיפול

במקרים מסוימים, נגעי הפסוריאזיס מופיעים על קרקפת מלאת שיער, מתחת או על גבי הציפורניים, באיברי המין או באזורי קפלים בגוף. החדשות הטובות: יש טיפולים מתאימים

התמודדות עם פסוריאזיס היא עניין מורכב. זו מחלה כרונית מערכתית שתסמיניה, הגלויים על פני העור, גורמים לסבל גופני אך גם לקשיים נפשיים וחברתיים. בקרב מרבית החולים בפסוריאזיס הפריחה מופיעה באזורי המרפקים, הברכיים, הבטן והגב, אולם לעתים היא מופיעה באזורים פחות שכיחים ויותר קשים לטיפול כמו הקרקפת, שמכוסה בשערות, ומה שמכונה "אזורי הקפלים" (המפשעה ואיברי המין למשל) שהגישה אליהם מורכבת יותר.

"ההשפעה של המחלה באזורים אלה, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה תפקודית, היא משמעותית ביותר מבחינת החולה", מסביר פרופסור יובל רמות, מומחה למחלות עור ומין ומנהל מרפאת הפסוריאזיס במרכז הרפואי הדסה בעין כרם. "מאחר שהאזורים האלה קשים יותר לטיפול, לעתים קרובות הם דורשים התייחסות טיפולית מיוחדת, כאשר לכל אזור יש תסמינים ייחודיים לו מבחינת החולה".

פרופסור יובל רמות

חשוב לדעת שאמנם אלה אזורים "פחות נגישים", אבל בהחלט אפשר לטפל בהם ובשנים האחרונות נעשתה התקדמות גדולה בתחום. לדברי פרופ' רמות, "כיום ישנן אפשרויות טיפוליות מתקדמות לטיפול בפסוריאזיס באזורים קשים לטיפול, ובחלק ניכר מהמקרים ניתן להשיג הקלה משמעותית בפריחה ובהרגשה של החולה".

אז איך מתמודדים עם מחלה באזורים קשים לטיפול? פרופ' רמות מסביר:

קרקפת:

עד 75% מחולי הפסוריאזיס יסבלו מפריחה בקרקפת במהלך מחלתם והיא נוטה להופיע באזורים האלה דווקא יותר בקרב נשים וצעירים. "פסוריאזיס של הקרקפת עלולה לגרום לתחושת גירוד, דימום, ובושה מנשירת קשקשים על גבי הבגדים ועל גבי משטחים. לעתים, כשהמחלה מערבת רק את הקרקפת, יש קושי באבחונה והיא מאובחנת כסבוריאה (קשקשים)".

איך מטפלים? "במחלה בדרגה קלה יחסית ניתן לטפל באמצעות טיפולים מקומיים כמו שמפו (על בסיס זפת) או טיפולים סטרואידליים, עם או בלי נגזרות של ויטמין D. במקרה של מחלה קשה יותר, ניתן להשתמש בכדורים או בטיפולים ביולוגיים חדשניים, במיוחד כשיש מעורבות של אזורים נוספים בגוף. הטיפול בפוטותרפיה מוגבל בדרך כלל בשל העובדה שהשיער מפריע לחדירת קרני האור, אך יש מכשירים ייעודיים לטיפול גם בקרקפת (מסרק)".

אזורי הקפלים:

הקפלים הם אזור המפשעה, בתי השחי, הטבור וקפל העכוז. פסוריאזיס של אזורי קפלים עלולה לגרום לתחושת גירוד או בעירה ובמקרה של מעורבות של איברי המין, חיי המין של החולה עלולים להיפגע. "בניגוד לפסוריאזיס הרגילה, באזורים אלה בדרך כלל אין קשקש, ויש לנגעים מראה אדום בוהק. בשל הלחות והחום השכיחים באזורי הקפלים, ניתן למצוא לעתים גם זיהום פטרייתי משני".

אף כי בקרב 63% מחולי הפסוריאזיס המחלה פוגעת גם באזור איברי המין (בעיקר אצל גברים), היא כמעט ואינה מטופלת. "מחקרים מראים שמעל שני שלישים מהחולים הסובלים מפריחה באזורים אלה לא קיבלו טיפול למחלתם, ככל הנראה בשל הימנעות מבדיקה של אזורים אלה על ידי המטפל או תחושת בושה של החולה עצמו".

איך מטפלים? "המגע ההדוק של עור בעור באזורים האלה, יחד עם הלחות והחום המאפיינים אותם, יוצרים סיכון גבוה יותר לגירוי של העור ותופעות לוואי מהטיפול. בעקבות זאת, נהוג להשתמש באזורים אלה בטיפולים מקומיים על בסיס סטרואידים בעוצמה נמוכה, או בתכשירים שאינם מכילים סטרואידים.

בשל ההשפעה המשמעותית על חיי החולים, בחלק מהמקרים ייעשה שימוש בכדורים או בתרופות ביולוגיות, בייחוד במקרים העמידים לטיפולים מקומיים. ישנם טיפולים שהראו יעילות על אזור איברי המין. ניתן לעשות בהם שימוש במצבים שבהם המחלה משפיעה באופן קשה על חיי החולים, כמו קשיים בחיי המין, פעילות גופנית, עבודה, וכן הלאה".

ציפורניים:

פסוריאזיס של הציפורניים, הן בידיים והן ברגליים, גורמת לכאב, פגיעה תפקודית והפרעה אסתטית. "הממצאים האופייניים לפסוריאזיס של הציפורניים תלויים במיקום של המחלה בציפורן. במידה שהמחלה פוגעת בתאים המייצרים את הציפורן, ניתן לראות שקערוריות קטנות על גבי הציפורן, הופעת פסים מורמים או התעקלות של הציפורן ושינוי בצבע הציפורן. במידה והמחלה פוגעת בחלק המצוי מתחת לציפורן, ניתן לראות היפרדות של הציפורן מהעור, הצטברות של עור מעובה מתחת לציפורן, שטפי דם או כתמים כהים ועכורים על גבי הציפורן. רצוי לשלול פטרת של הציפורן באמצעות משטח ותרבית, בשל המראה הדומה בחלק מהמקרים לפטרת".

איך מטפלים? "קשה מאוד לטפל בפסוריאזיס של הציפורניים בין היתר בשל המבנה שמונע חדירה של התרופה והצמיחה האטית שדורשת המתנה מרובה עד שרואים את השפעת הטיפול. ניתן לטפל באמצעות הזרקה של סטרואידים לבסיס הציפורן. כמו כן, כיום יש מידע מהימן לגבי היעילות של טיפולים בכדורים או בתרופות ביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס של הציפורניים".

אז אמנם מדובר באזורים מאתגרים שלעתים מצריכים התגברות על מחסום נוסף של מבוכה, אבל אם אתם סובלים מפסוריאזיס באחד מהאזורים שפירטנו, חשוב שלא תימנעו מעצמכם טיפול. לפרופ' רמות יש עוד מסר מעודד לסיכום: "סל הבריאות הישראלי מכיר בחשיבות של האזורים האלה, ומאפשר בחלק מהמקרים טיפולים מתקדמים גם אם המחלה אינה מפושטת (למשל מעורבות של אזור איברי המין). אני ממליץ לחולים לפנות לרופא או רופאת עור על מנת לדון באפשרויות הטיפוליות המתאימות להם".

DAGenMed/2020/010

לכתבות נוספות